במהלך השבוע הראשון של חודש יוני השנה, תתקיים בהולנד תחרות הקטמרנים הגדולה בעולם, כפי שהיא מתקיימת מדי שנה, בהבדל אחד  השנה תשתתף בה גם נבחרת הקטמרנים של ישראל.

להדיוטות, קטמרן היא סירה המורכבת משני גופי סירה נפרדים שביניהם מתוחה יריעת טרמפולינה. היא באורך של כ-6 מטרים ובעלת שני מפרשים. סירת ספורט המתופעלת לרוב על ידי שני שייטים.

מי שלא הפליג על קטמרן עדיין, פספס את אחת החוויות היפות של חייו. בשל המבנה הייחודי שלה, הקטמרן היא סירה המסוגלת לפתח מהירות גבוהה מאוד. ככל שהיא צוברת רוח ומהירות, השייטים מתיישבים על צד אחד שלה כדי לאזנה, והמקצוענים יודעים להביא אותה למצב בו מפרשיה מתוחים והיא מפליגה על גוף אחד בלבד. צורת ההפלגה הזו כשהשייטים תלויים בין שמיים ומים, עת שהסירה מפלחת דרכה בין הגלים הניתזים, הופכת את האירוע לחוויה כמעט רוחנית.

כל שנה מתקבצים סביב אחד האיים שבצפון הולנד מאות קטמרנים מכל קצוות תבל, לתחרות הקטמרנים הגדולה ביותר בעולם. והשנה תהיה בה גם נבחרת ישראל.

ביום יום, חברי הנבחרת יראו בדיוק כמו כל אחד אחר. מהנדסים, בעלי עסקים, רואי חשבון, עורכי דין, סטארט-אפיסטים וסתם אנשים רגילים. אבל בסופי שבוע הם יוצאים מהתחפושות המחולפות שלהם ומתגלים כזאבי ים משופשפים. כל אחד מכיר את הסירה שלו על בוריה, כל אחד יודע בדיוק מה לעשות עליה, כל אחד צבר אלפי שעות נסיון עליה והשנה, הם מייצגים גם אתכם.

לפני שנה, כשנולד הרעיון, הכל נראה כה רחוק.

האמת היא שאני לא בדיוק יודע למה אנחנו עושים את זה. כזו אופרציה, כזה כאב ראש, זו בטח ובטח הוצאה לא קטנה, אז בשביל מה? זה לא שמישהו מאיתנו עומד לעשות קריירה מזה ואני לא חושב שמישהו מאיתנו באמת מאמין שאנחנו נחזור משם עם גביע בצורת קטמרן בצבע כלשהו, ולמה דווקא בהולנד, במים הקפואים האלו של הים הצפוני ועוד מסביב לאיזשהו אי שכל קשר בין האופן שכותבים את שמו לבין האופן בו מבטאים אותו הוא מקרי לחלוטין.

אז יש שיגידו שזה בשביל הפרסום, האתגר, הספורט, בשביל עצמנו, למען משפחותינו, בנינו, בנותינו, ההתנתקות, האיחוד, הכיבוש, השלום, 56 שנות עצמאות, 2000 שנות גלות, אחד אלוהינו ולתפארת מדינת ישראל, כיפאק היי.

נו טוב, מדינת ישראל בטוח שלא. בהתחשב בזה שהמדינה לא נותנת לנו ולו יורו שחוק אחד לטובת העניין, אני חושב שזה יהיה די מדויק לומר שהמדינה נמצאת במרחק שתי אותיות מה-ט’ שלי, מה גם שנראה לי שעיקר תקציב האיים של המדינה מבוזבזים על איים יווניים דווקא ולא הולנדים.

המ…אני מניח שאם זה אמור להיכנס לעיתון כלשהו, יהיה צריך למחוק את שלוש הפסקאות האחרונות וגם את זאת.

אבל זה קורה. במשך השנה שחלפה מהולדת הרעיון ועד לביצועו, העסק קרם עור וגידים ו-20 שייטים על עשרת קטמרניהם עומדים לייצג את ישראל בשיוט הקטמרנים הגדול ביותר בעולם, בו ישתתפו כ-900 סירות שיקיפו את האי TEXEL (טסל, בעברית) וינסו לסיים בין 899 המקומות הראשונים.

רוב חברי הנבחרת הישראלית כבר התנסו בפרויקט בינלאומי דומה בקיץ 2001, כשהעבירו את הקטמרנים שלהם באוניה לקפריסין והפליגו עליהם 26 שעות רצוף אל חופי תל אביב. עכשיו הם רוצים להרגיש את המים הנידרלנדים.

הקטמרנים פורקו לגורמים וכבר שוגרו במכולה שכבר עושה דרכה להולנד. השייטים יצטרפו אליהם אחר כך וירכיבו אותם מחדש שם, ב-טסל. כדי שניתן יהיה להוביל את הקטמרנים בנוחות, הם פורקו לגורמים, שופרו נבדקו ותוקנו. והחבר’ה עבדו עליהם שעות רבות כדי לתקן תקלות ולבצע התאמות, הכל בכדי שגם אפשר יהיה להרכיב אותם מחדש, מספר ימים לפני התחרות, ולייצג את ישראל בכבוד.

כל החורף השייטים הנועזים התאמנו, ולמרות שזה נשמע כאילו הוצא מפיו של קריין רדיו שמתאר איזה מבצע צה”לי באמצע שנות החמישים, כל צוות ניסה לשפר את היכולות שלו, למקסם את מקצועיותו הימית, ולהתרגל לתפעול הסירה במזג אויר קר וסוער. האמת היא שאני מכיר לפחות שני שייטים שלא עונים לתיאור הזה שנתתי, אז גם הפיסקה הזו יכולה ללכת קיבינימאט.

אני חושב שזה יהיה בטוח לומר שאין שייט אחד שלא רוצה להרגיש את הרוח ההולנדית נושבת במפרשי קטמרנו. הרוח ההולנדית שנודעת ביכולתה ההיסטורית להניע טחנות רוח, תישוב במפרשי הקטמרנים של נבחרת ישראל ותוביל אותם, יחד, אל אחד מ-899 המקומות הראשונים. ושידעו כאן כל הגויים, שמי שינסה להלחם בהם, ימצא עצמו נלחם בטחנות רוח.

במהלך שבוע התחרות, יתקיימו מספר שיוטים. האחרון שבהם יכלול את הקפת האי והוא גם יהיה הגדול שבהם. כל הסירות יתקבצו סמוך לקו הזינוק, יפליגו לאורכו הלוך ושוב, ממתינים ליריית הזינוק. כעבור דקות ארוכות האות ישמע והדגל יונף ובכל הסירות מכל העולם ידיים מיובלות ימתחו מפרשים צבעוניים והקטמרנים יצאו לדרך. כל הקטמרנים מכל העולם יתרוממו על צידם ויחצו את קו הזינוק בתנופה  ורק אותנו הישראלים יעצרו בפתח ויאמרו “לפתוח בבקשה”, יבקשו לראות את התיק ויחפשו נשק. סליחה…נסחפתי…שכחתי שאנחנו נהיה בחו”ל… כן, אין ספק שעם התרחקותנו מירושלים הבירה והתקרבותנו אל הייניקן הבירה, נצטרך לסגל לעצמנו הרגלים חדשים.

אני לא יודע אילו מקומות יתפסו חברי הנבחרת הישראלית, אבל אתם מוזמנים לעצור אצלנו להייניקן והתרעננות.

שלכם

מקום 900.

 

* מספר חודשים לאחר התחרות בטסל, נהרג נתן בתאונת טיס. יהי זכרו ברוך