זיהום ים ופסולת ימית

כל מי ששט בים התיכון בשנים האחרונות, שם לב לתופעה מדאיגה: מעבר לירידה בכמות הדגה (איפה הימים שכל ז’ירז’ור בוקר העלה ארוחת צהרים ולפעמים גם ערב?) גם כמות הפסולת בים עלתה. פסולת ימית היא בעיה מורכבת בעלת השפעה רבה על הסביבות הימיות והחופיות ברחבי העולם ועל פעילות האדם, הגובה מחיר סביבתי וכלכלי גבוה.

מקורה של פסולת ימית בניהול לוקה של פסולת מוצקה; צריכת יתר של מוצרים שאינם מתכלים; אובדן או השלכה של ציוד דייג ופסולת המיוצרת בכלי שייט; חוסר בתשתיות, חוסר תשומת לב של בני אדם והבנה מועטה של הציבור לתוצאות הפוטנציאליות של מעשיהם. הפסולת נעה בהשפעת רוחות וזרמי הים: פסולת ימית מתחילה כבעיה מקומית, אבל בקלות הופכת לבעיה עולמית, כשהיא נעה אלפי קילומטרים בים.

כמה רחוק הפסולת יכולה לנדוד? ב-1992 אניית מסע בדרכה מקוריאה לוושינגטון איבדה 28,800 צעצועי אמבטיה. משט צבעוני של ברווזי פלסטיק, צבים וצפרדעים יצא לנדוד בים. 16 שנה מאוחר יותר, רבים מהם שטים עדיין, חלקם עברו כ-60,000 קילומטרים מספיק בשביל להקיף את כדור הארץ פעם וחצי.

פגיעה בסביבה הימית פגיעה בבעלי חיים: פסולת ימית בעיקר ציוד דייג נטוש כגון חוטי דייג רשתות דייג, חבלים ורצועות חביקה מהווה איום ממשי לחיות בר הנלכדות בה. רשתות נטושות ממשיכות ללכוד בעלי חיים ולהרוג אותם, ולכן הן נקראות “רשתות רפאים”. יונקים ימיים, כמו דולפינים וכלבי ים, וכן צבי ים וציפורים הם הקורבנות הראשונים של הפסולת הימית, כיוון שאם הם נלכדים בה, הם פשוט טובעים.

בנוסף, בעלי חיים אלו מתבלבלים בין האוכל הטבעי שלהם, כגון מדוזות או אצות, לבין שקיות ניילון או חתיכות פלסטיק ולא מסוגלים לעכל את אותם פריטים לאחר שבלעו אותם. אותם חפצים נתקעים בגרון של בעלי החיים או בדרכי העיכול שלהם, וגורמים להם לתחושת שובע מזויפת ולכן הם מפסיקים לאכול ומתים ברעב.

 

 

 

פגיעה בבתי גידול  פסולת ימית יכולה להביא לשינוי בבתי הגידול הימיים, פגיעה בהם, או הריסתם. פגיעות כאלה בבתי גידול ימיים עלולות בהמשך להוביל לשרשרת השפעות אקולוגיות כמו שינוי במארג המזון ושינוי ביחסי גומלין בין אוכלוסיות של יצורים ימיים ובית הגידול בו הם חיים. למשל, פסולת ימית מוצקה שמושלכת לים ושוקעת לקרקעית הים או מגיעה לים בשיטפונות ומכסה בית גידול ימי כמו שונית האלמוגים, עלולה לחנוק את השונית ומפריעה לחיפוש המזון הטבעית ולהתנהגות בעלי החיים בסביבתם הטבעית.

הפסולת נודדת  ולא לבד, בשנה שעברה כשצללנו בקניון אכזיב, מצאנו חוט דייג שהסתבך בסלע כשמשכנו אותו, הבחנו שהוא קשור ל”מצוף” בקבוק פלסטיק, שצף 10 מטרים מעלינו. גררנו את חוט הדייג והמצוף איתנו, במטרה לסלקם מהים בסוף הצלילה וכשעלינו לפני המים, שמנו לב שמתחת למצוף שחו איתנו לאורך כל הדרך, ארבעה דגים קטנים. כשהוצאנו את המצוף הדגים המסכנים פשוט התחרפנו, הם שחו לכל הכיוונים וחיפשו את ה”בית שלהם”, שגזלנו ברוב חוצפתנו. לצערנו, נתקלנו בתופעה שהולכת וגדלה בים.

בעלי חיים שונים “מאמצים” חפצים שצפים בים כמקום מחסה, קינון או סתם תופסים עליהם טרמפ ונסחפים איתם מחוץ לאזורי המחיה הטבעיים שלהם. כניסת מינים זרים למערכות אקולוגיות חדשות, עלולה להפר את האיזון באותן מערכות. לפני כמה מאות, הגיעו חולדות שחורות שחיו בתאי המטען של אניות מאירופה להוואי, שבה לא היו קיימות במקור. ללא אויבים טבעיים, התרבה המין הפולש במהירות וגבה מחיר גבוה מאוכלוסיית הציפורים המקומית.

דבר דומה קורה היום, רק שהמינים השתנו. הסיכון הנובע ממינים פולשים גדל בגלל ריבוי פסולת צפה, שעשויה לשאת איתה מינים למרחקים גדולים בים, ובפרט כאשר כמות גדולה של פסולת כזאת מסיימת את מסעה באזורים חופיים שאליהם בעלי חיים ה’נודדים’ באוניות לא יכולים להגיע. ברגע שהתמקמו בביתם החדש, הם מתחרים עם המינים המקומיים, לעיתים ללא טורפים טבעיים שמווסתים את גודל האוכלוסייה שלהם. אם הם משגשגים ומתרבים, המינים הפולשים הללו יכולים לפגוע בכלל התפקוד של המערכת האקולוגית.

פגיעה כלכלית פגיעה בכלי שייט: מי שלא נסתם לו שסתום יניקת מי הים בניילון – שיקום. מי שלא הסתבך לו המדחף לפחות פעם אחת ברשת או בשק שיקום. ציוד דייג נטוש יכול לגרום נזק לכלי שייט בכל הגדלים. רשתות דייג, חבלים וציוד אחר שנלכדים במדחפי כלי השייט או בהגה, גורמים להוצאות תיקון גבוהות, אובדן זמן וסכנה לכלי השייט ולאנשי הצוות.

שקיות פלסטיק שנתפסות וסותמות את פתחי כניסת המים הן סיבה נפוצה למשאבות שרופות בכלי שייט קטנים, כלי שייט יכולים גם להיפגע ישירות מפסולת ימית צפה או שקועה, מה שגורם לנזק לגוף כלי השייט ולהשבתתו.

 

 

 

 

 

השפעה סוציו-אקונומית  פסולת ימית משפיעה על איכות החיים של הציבור וגורמת להפחתה בהנאה, ירידה בערך האסתטי של חופי הרחצה ולעתים אובדן הנאה עקב אי-יכולת להשתמש בחופים מסוימים. מי שמושפע בעיקר מהפסולת הימית הם כמובן הישובים החופיים שצריכים לשאת בעול ניקוי החופים, ענף התיירות, שחופים מזוהמים גורמים למתפרנסים ממנו אובדן הכנסה ופרסום רע, ענף הספנות – עלות תיקוני מדחפים, מנועים פגועים, פינוי הפסולת וניהול פסולת בנמלים, ענף הדייג – הפחתה בשלל, פגיעה ברשתות וציוד דייג נוסף, מדחפים מושבתים, זיהום וחוות דגים.

בריאות האדם ובטיחות  חפצים כמו זכוכית שבורה, פסולת רפואית, חבלים וחוטי דייג, מהווים סיכון מיידי לבריאות האדם כאשר הם מגיעים לחופים ולמי החופים. פסולת רפואית וסניטרית מהווה סכנה בריאותית ויכולה לגרום לפגיעה משמעותית, פסולת רפואית או של היגיינה אישית מגיעה לעיתים מהזרמת ביוב גולמי או מתקלה במערכות טיהור שפכים.

לכן, הימצאות חפצים כמו קונדומים, מזרקים ומוליכי טמפונים בים או על החוף, עלולה להצביע על נוכחות של זיהום פתוגני שאינו נראה לעין כגון סטרפטוקוקים, קוליפורמים וזיהום בקטריאלי נוסף. פגיעת פסולת ימית באדם כוללת, חוץ מסכנות בטיחות שייט בים, פציעת שחיינים עקב היתקלות בפסולת שקועה ופגיעה בבריאות האדם (פציעות ומחלות) מפסולת בחופים ובמי החופים.

הפלסטיק והסביבה הימית חישבו על אותה שקית קניות, שמיועדת לשמש אתכם בזמן שאתם מבצעים את כל הסידורים שלכם, שאורכים אולי שעה וחצי. כמו מוצרי נוחות זולים אחרים בעולמנו, אם היא תגיע לים ייקח לה שנים להתפרק. ברגע ששקית כזאת מגיעה לים, היא עלולה להיאכל על ידי צב ים שטעה בה וחשב שהיא מדוזה, או להיתפס במדחף סירה, לשרוף את המנוע שלה ולגרום לתיקון יקר או אפילו לבעיית בטיחות.

מוצרים סינטטיים רבים מיוצרים מחומרים עמידים יותר ושורדים זמן רב יותר מאלה העשויים מחומרים טבעיים ולכן לפסולת עמידה, כמו ציוד דייג, יש השפעה ארוכת טווח יותר. רשתות, מצופים, מלכודות וחוטי דייג מיוצרים כיום מחומרים סינתטיים חזקים יותר. אשפה זאת שוברת אלמוגים עדינים, חונקת יצורים ימיים על קרקעית הים ולוכדת בעלי חיים כמו כלב הים הנזירי הנמצא בסכנת הכחדה.

בשנים האחרונות נוסף לתמונה שחקן נוסף המיקרופלסטיק (הקטן מ-5 מ”מ) שיכול להגיע ממספר מקורות: התפוררות של חפצי פלסטיק גדולים יותר, הכוללים מגוון של אריזות מזון ושתייה, מוצרי היגיינה אישית, חומרי בניה, אובדן ציוד דייג וחקלאות ימית ועוד; כדוריות פלסטיק המכונות “nurdle” ומשמשות כחומר גלם למוצרי פלסטיק, הנשפכות ונשטפות במי הניקוז ונחלים אל הים או שמועפות אליו על ידי הרוח ומוצרים שמכילים בתוכם כדוריות פלסטיק קטנטנות כמו מוצרי פילינג ומוצרי ניקוי לבית המשמשים לשפשוף ומירוק.

אותם חלקיקי פלסטיק מיניאטוריים, בלתי נראים לעין, מוזרמים לביוב ועוברים את מתקני הטיפול בשפכים אל הים, שם הם נאכלים או נשאבים על ידי בעלי חיים ימיים, שכלל אינם מבחינים בהם. כן, כולל דגי מאכל. מחקרי מעבדה מראים שפני השטח של הפלסטיק נושאים ומחדירים רעלים עמידים כמו PCB לנגזרותיו, DDT, ו-PBDE לגוף בעלי החיים בהם תולעים ימיות וצדפות כחולות. בנוסף, בבדיקות מעבדה נמצאה פגיעה ברבייה של סרטנים ודו חיים שאכלו פלסטיק.

חוקרים מציינים הבדל בהתנהגות וברמת ההורמונים של דגים שנחשפו לפלסטיסיזרים (הורמונים שמוספים לפלסטיק כדי לעזור בתהליך הייצור). מה שברור זה, שהתכונות הפיזיקליות שהופכות את הפלסטיק לאידיאלי למוצרים כמו אריזות מזון – מחיר נמוך, משקל נמוך ועמידות הן גם אלה מאפשרות לו לנדוד זמן רב ומרחקים אדירים כפסולת. בעיה זאת מתעצמת בים. מרבית הפלסטיק מתפרק לאט יותר בסביבה הימית מאשר ביבשה בגלל הקטנת החשיפה לקרני UV ובגלל הטמפרטורות הנמוכות יותר.

פלסטיק הוא נוסע מתמיד לאורך הזמן, מחקרים הראו שהפלסטיק נמצא בכל מקום בסביבה החופית. אמנם הפלסטיק שיפר את איכות חיינו בדרכים רבות, מאינספור טכנולוגיות מתקדמות ועד חיסכון אנרגיה ואריזה, אבל אין ספק שיש לו גם את החסרונות הסביבתיים. תעשיית הפלסטיק העולמית התחילה להבין את אחריותה ולאחרונה הביעה את נכונותה להצטרף למאמץ לשמירה על הסביבה הימית.

כיצד ניתן למנוע את הזיהום בים?
–
כל אחד יכול לעשות את המעט שלו, כדי לעזור להציל את הסביבה הימית:

1. ראשית, להימנע מהשלכת פסולת לסביבה (גם אם זרקתם משהו בירושלים, הוא עלול להיסחף בנחל השורק עד לחוף פלמחים) שנית כשיוצאים להפליג, להימנע מהשארת פסולת על הסיפון או בכל מקום בו היא עלולה להתעופף לים. כדאי לדעת: השלכת פסולת מכל סוג שהוא (גם פסולת אורגנית) מהווה עבירה על חוק הניקיון והקנס בסביבה הימית גדול פי 3. החוק חל גם על כלי שייט, וההגדרה “השלכה” כוללת בתוכה גם התעופפות או השארה. בנוסף, כיוון שמדובר בעבירה קפידה, מספיק ביצוע המעשה בכדי לעבור על החוק. לא צריך להוכיח שהתכוונתם ללכלך.

2. אם נתקלתם בפסולת בים, אספו אותה ותזרקו לפח כשתחזרו לחוף.

3. אם נתקלתם בבעל חיים פגוע או במפגע סביבתי חמור, כמו זיהום בשמן, ביוב או כמות חריגה של פסולת, אנא דווחו למוקד הסביבה: 6911*.

4. להצטרף למאמץ הבינלאומי לאיסוף מידע על פסולת בים, ולדווח דרך הסמרטפון שלכם, אחרי שתתקינו את האפליקציה הפשוטה שנקראת Marine DebrisTracker. את המידע על התוכנה וגם מעקב אחרי הדיווחים שלכם ושל אחרים, תוכלו למצוא  באתר: http://www.marinedebris.engr.uga.edu/

5. והכי חשוב וקרוב וכדאי: להירשם עוד היום למשט יום העצמאות בסימן שמירה על הסביבה הימית של הפורום לקידום השייט בישראל, חיל הים, עמותת חיל הים, החברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה והמשרד להגנת הסביבה – בדוא”ל: http://www.iyc.co.il/register.php

* מאת : גליה פסטרנק אשר מפקחת למניעת זיהום ים באגף ים וחופים של המשרד להגנת הסביבה מאז שנת 2003. במסגרת התפקיד היא ממונה על פעולות של פיקוח ואכיפה נגד גורמים מזהמים.

 

 

ציפור לכודה ברשת דייג נטושה OCEAN CONSERVANCY

 

 

 

OCEAN CONSERVANCY צב ים לכוד ברשת דייגים