איך מציבים את המפרשים כדי להפליג מהר יותר? השאלה הזאת משותפת לשייטי מפרשים בכל כלי-השיט. לקראת פתיחת תחרויות השיט 2001/2002 בכל דגמי כלי-השיט, איתן פרידלנדר מסביר איך להגביר את מהירות ההפלגה. הכללים נכונים ממפרשית ועד ליאכטה.

 

הצבת מפרשים נכונה או מתיחת המפרשים כהלכה, אינן נחלתם של שייטים תחרותיים בלבד. גם שייט שאינו מתחרה רוצה לראות את היאכטה או המפרשית שלו מפליגה בצורה המהירה ביותר והיעילה ביותר. תוספת מהירות של חצי קשר בהפלגת מפרשים מקפריסין לישראל יכולה לקצר את ההפלגה בחצי יום.

 

אז איך עושים את זה? המפתח למהירות הוא איזון. איזון בין מערך המפרשים הפועל ככנפון אווירודינמי לגוף כלי השיט בעל המבנה ההידרודינמי. כלי שיט מאוזן יפליג מהר יותר.

 

ברשימה זאת נדון ביאכטות שהן בעלות קיל קבוע, בניגוד למפרשיות שהן בעלות קיל הניתן לשינוי (חרב). ביאכטות מפרשים ניתן לכוון את מערך המפרשים בלבד. האמצעים העומדים לרשותנו לצורך כיוון המפרשים: קנינגהם, בומוונג, מיתרים, מותח שפה תחתונה, מעלן התורן, הסוס, ומסילות מיתר החלוץ.

 

 

 

שלבי הפלגה נכונה

 

ככלל אנו מכוונים את המפרש על ידי הזזת מרכז הלחץ על פני המפרש. מרכז הלחץ הוא השקול של כל הנקודות בהן “לוחצת” הרוח על המפרש. לכל מפרש גזרה משלו המזכירה חתך של כנף מטוס במבט על. בעת התפירה יכול תופר מפרשים לתכנן את מיקום מרכז הלחץ. אנו כשייטים יכולים להזיז את מרכז הלחץ בכיוון מעלה/מטה או קדימה/אחורה. כל זאת במפרש הפרוש כהלכה, כלומר שאינו מתנפנף.

 

כלים לכיוון מרכז הלחץ במפרש

איזה כלים יש לנו על מנת לכוון את מרכז הלחץ ולאזן את מערך המפרשים: בום וונג (BOOM VANG) מותח מנור השולט על: השפה האחורית – מתיחה תגרום לסגירת השפה, שחרור יגרום לפתיחת השפה.

 

קנינגהם (CUNNINGHAM), נקרא גם DOWNHAUL, שולט על השפה הקדמית של הראשי. מתיחה תגרום להזזת הבטן קדימה ופתיחת שפה אחורית ושחרור תגרום להזזת הבטן לאחור וסגירת שפה אחורית.

 

מותח מנור: שולט על השפה התחתונה. מתיחה תגרום ל”השטחת” הבטן תפתח את השפה האחורית בשליש התחתון.

 

מיתר ראשי: בנוסף לתפקידו כמציב המפרש בזוית הנכונה, המיתר הראשי שולט על פתיחת או סגירת השפה האחורית. ברוחות קדמיות השפעת הבום וונג על השפה האחורית משמעותית יותר. ברוחות קלות ניתן לשלוט בשפה האחורית ללא שימוש בבום וונג.

 

סוס TRAVELLER)): שולט על זווית הצבת המפרש. את הצבה הנכונה של מפרש החלוץ אנו מבצעים בעזרת שרוכים (TELL TAIL) המודבקים למפרש משני צדדיו. במפרש הראשי, בשל מערבולות האוויר הנוצרות בין החלוץ לראשי, אין טעם למקם שרוכים פרט לשפה האחורית, באזור השחיף העליון.

 

איך נמקם את המיתר הראשי?

ברוחות קהות: נשחרר את הראשי עד גבול הנפנוף. בעזרת הבום וונג נמתח אותו עד שהשחיף העליון יהיה מקביל למנור. ברוחות קהות חזקות, כאשר היאכטה מקבלת הטיה חזקה מדי, יש לשחרר את הבום וונג על מנת לפתוח שפה אחורית ולשחרר לחץ. יש לשחרר את הקנינגהם לחלוטין ולשחרר שפה תחתונה כדי למלא מעט את המפרש.

 

ברוחות קדמיות: מקם את הסוס TRAVELLER)) קצת מעל הרוח יחסית לציר מרכז היאכטה. מתח את המיתר הראשי עד שחלקו האחורי של השחיף העליון יהיה מקביל למנור (הבט למעלה מקו המנור), ודא שהמנור במרכז היאכטה. במצב זה שרוך השפה הראשית יטלטל בנדנודים קלים בלבד. במצב זה לא יהיו החזרות מהחלוץ לראשי. על ההגה יהיה לחץ קל בלבד.

 

ברוחות ערות: לחץ זה יאפשר לך להחזיק את ההגה ביד אחת ללא מאמץ.

 

הלחץ על ההגה

הלחץ על ההגה הוא מדד אמין לאיזון מערך המפרשים. אם הלחץ על ההגה גדול, שחרר את הסוס במורד הרוח תוך בקרה עד שהלחץ ירד. אם הלחץ עדיין לא יורד שחרר מיתר ראשי תוך בקרה. לאחר מכן בדוק שהשחיף העליון מקביל למנור. במידה והשחיף “ניזרק” מתחת לרוח, מתח את הבום וונג עד למצב שהשחיף יהיה מקביל למנור.

 

יתכן ושינויים אלה במיקום הראשי יגרמו להחזרת רוח מהחלוץ לראשי ונפנוף הראשי בשפה הקדמית. כדי למתן את ההחזרות, שחרר מעט את החלוץ או הזז את גררת החלוץ מעט לאחור. אם כל האמור לא עוזר, ועדיין יש החזרות חזקות מהחלוץ לראשי, אזי הבעיה אינה במיקום וכיוון המפרש הראשי, אלא בגודלו של מפרש החלוץ יחסית לעוצמת הרוח.

 

אם הלחץ על ההגה הוא בכיוון “ירידה” מהרוח, מתח את הסוס עד שהמנור יהיה מקביל למרכז היאכטה ואז מתח את המיתר הראשי. אם תוך כדי מתיחת הראשי מתנפנף השרוך בקצה השחיף העליון והשפה האחורית סגורה מדי, כנראה שהחלוץ גדול מדי יחסית לראשי. בטל את צמצום הראשי או הזז את גררת החלוץ לאחור כדי לשחרר לחץ מהשפה האחורית. אם לאחר כל הפעולות עדיין יש לחץ חזק על ההגה לכיוון נשיבת הרוח, יש להקטין את שטח החלוץ.

 

ברוח קלה (3-8 קשר) המפרשים חייבים להיות “מלאים”, כלומר לא שטוחים, וזאת על מנת ליצור כוח דחף מרבי. על מנת להשיג זאת שחרר את קנינגהם עד למצב שבו ייווצרו קפלים לאורך השפה הקדמית. ניתן להשיג תוצאה דומה תוך שחרור המעלן (עדיף תוך שימוש בקנינגהם). השפה התחתונה אמורה להיות מתוחה אך לא מתוחה מדי. ברוחות קלות יותר, 1-3 קשר, המפרש אמור להיות שטוח יותר.

כלל נוסף לרוחות קלות הוא שמירת שפה אחורית פתוחה (TWISTED), יש להימנע ממתיחת המיתר יתר על המידה. הסוס צריך להיות מורם מאוד כדי להוריד את הלחץ מהשפה האחורית על מנת שתפתח, על החלוץ להיות משוחרר ושפתו האחורית רחוקה ממצליבי התורן.

 

מיקום הצוות בהפלגה

למיקום הצוות חשיבות רבה ברוחות קלות. עליו לשבת במרכז היאכטה ומתחת לרוח. ההטיה תעזור למפרשים להתנפח ולשמור על צורתם. אם הצוות אינו מספיק כדי ליצור הטיה, הזז מפרשים וציוד כבד אל הדופן שמתחת לרוח. בים גלי עם רוח קלה יש להוריד את הצוות נמוך ככל הניתן ואפילו (אם ניתן) להוריד אותו אל מתחת לסיפון. כלל חשוב נוסף הוא להימנע ככל הניתן במצב ים זה מתזוזות של משקל (כלומר צוות) בסירה.

שייט תחרותי בישראל מתפתח כל הזמן, ממליצים לכם לעקוב.

 

זכור כי הרוח אינה קבועה לעולם. כיוונה ועוצמתה משתנים ללא הרף. מכיוון שכך, יש להתאים את מערך המפרשים לשינויי כיוון ועוצמת הרוח. ברוחות חלשות יש להחזיק את המיתרים ביד, ככל האפשר, כדי להרגיש את שינויי העוצמה. יש לעקוב אחר שינוי הרוח בעזרת השבשבת שבראש התורן ושעוני הרוח ביאכטה וכן על ידי תצפית על מפרשיות הנמצאות לפנינו ונשיבת הרוח על המים. המפרשיות ונשיבת הרוח על המים יכולים לתת לנו התראה על שינוי כיוון הרוח. יש להיות מתואמים כל הזמן עם ההגאי האמור לדווח על לחצים יוצאי דופן בהגה.

 

לסיכום כאשר היאכטה “רצה” כולם נהנים, במיוחד בתחרויות. הקפד על הכללים הנכונים כדי לגרום לה “לרוץ”. אתם מוזמנים לקרוא כאן עוד טיפים במדריך לשייט.

פורסם במגזין “כחול”, נובמבר 2005