חבקי טרפז הם עניין לטעמו האישי של כל אחד, אבל בעניין מיקום החבקים, יש כיום הסכמה (פחות או יותר), שהם צריכים להיות ממוקמים ב Sweet spot. למציאת הנקודה הזו יש מגוון שיטות שבטח שמעתם עליהן, כמו שישה אגרופים אחורה עבור מפרש ששה מטר או המרחק בין האצבעות למרפק מהתורן לחבק הקידמי (?!). אני מעריך שאם לכולנו היו ידיים, זרועות ומפרשים מאותו סוג וגודל, אז השיטות האלה היו עוזרות, אבל אין לנו… לכן, תמיד האמנתי שקיימת דרך קלה יותר למצוא את הנקודה הזו, ה Sweet spot.

חבקי טרפז – איך ממקמים אותם נכון?

אי שם בשנת 1998 מצאתי פיתרון, שיטה פשוטה שעבדה בשבילי ועושה רושם שגם בשביל טובי הגולשים בעולם (אם לשפוט על פי תמונותיהם במגזינים). התחלתי ליישם את השיטה הזאת ב- 1999 על האורחים שלנו ועד שנת 2000 קיבלתי הזדמנות רצינית לבחון אותה, כאשר מדדתי את החבקים של ביורן, פולקוב וניק (בייקר) שלושה מטובי הגולשים, ששונים זה מזה במימדי הגוף, בציוד בו הם משתמשים ובכלל גולשים בסגנונות שונים. ואתם יודעים מה? אצל כולם חבקי הטרפז ממוקמים בדיוק באותה נקודה שאני ממקם אותם ואתם צריכים לעשות אותו דבר אחרי שתסיימו לקרוא.

אז איפה זה? זה המקום שמאפשר לך לגלוש תוך שימוש מינימאלי בכוח האמות, מאחר והוא מאפס את המפרש בצורה מספקת כדי להאיץ בקלות ולשלוט במשבי רוח בנוחות.

אם אתה חושב על זה, חבקי הטרפז שלך הם כמו מרכז כדור הארץ שלך ושל ציוד הגלישה שלך, גל הארכובה שקובע את העמידה והשליטה. שימוש במיקום החדש של חבקי הטרפז כדי לפתח את העמידה שלך יאפשר לך להתמודד עם משב הרוח החזק ביותר כמו ביורן, לעלות לפלנינג בקלות, כמעט לא לצאת ל Spin out, לעלות לרוח, ללמוד איך להשתמש בטרפז מהר יותר, לגלוש יותר ומהר יותר, עם מפרשים גדולים יותר או קטנים יותר, הבחירה היא שלך והעולם לא תלוי יותר בשרירים.

טיפים מעשיים למיקום החבקים לפני הגלישה
החבק האחורי צריך להיות בערך שליש הדרך לאורך המפרש שלך (מקדימה לאחורה). החבק הקדמי צריך להיות בערך 10-15 ס”מ לפני החבק האחורי (בערך אגרוף עד כף יד).

אני יכול להרגיש את החבקים שלי כמו ביורן ושאר החברים, אבל אם אני אי פעם מודד אותם, החבק האחורי ממוקם בשליש הדרך אחורה, למעט שני יוצאים מהכלל:
מפרשים מעל גודל 7 מטר.
אנשים נמוכים מ- 168 ס”מ, או כשמשתמשים במנור בחצי התחתון של ה Cut out.
ככלל גס, בנסיבות האלה, החבקים שלך צריכים להיות עד חמישה סנטימטרים נוספים קדימה.

ישנו ויכוח עיקש שאומר שמיקום חבקי הטרפז גם הוא עניין של טעם, כשטענת המצדדים בדרך כלל היא, שהמיקום החדש הוא לא נוח. הייתי אומר שהאנשים האלה תקועים עם ההרגלים הישנים, אנשים שפיתחו את כישוריהם בימים עברו, כשביטויים כמו “לסגור את המפרש” וגלשנים כבדים היו עדיין בסביבה. אם הם מעוניינים להמשיך ככה, זה עניין שלהם.

הטיעון שלי לנכונות המיקום הנכון של חבקי הטרפז הוא, שרוב גולשי הרוח הטובים בעולם וגולשי המבחן משתמשים במיקום הזה. זאת אומרת, שרוב הציוד שלכם תוכנן לשימוש בצורה הזו ואתם לא יכולים להתווכח על כך. אז תשקדו ותפתחו את הטכניקה שלכם או שתישארו באותה רמה מאחור.

איך לשפר את העמידה על הגלשן?
חלק מכם ימצא את מיקום חבקי הטרפז מעולה מהרגע שהוא ינסה אותו, אבל השאר ייאלצו לפתח את כישוריהם על מנת שיהיה להם יותר נוח. מניסיוני, המיקום החדש יהיה אחורה יותר מאשר התרגלת והתגובה הראשונית תהיה:
“אני אוהב את זה במשבים אבל רוב הזמן יש לי יותר מידי משיכה ביד הקדמית”.

שני הטיפים המשמעותיים ביותר, שיקלו על היד הקדמית עם המשיכה המוגברת, יהיו:

פתח את המפרש קדימה, העבר יותר כוח לטרפז.
עזוב את היד האחורית לכמה שיותר זמן (כך תגדיל את המחויבות שלך לשימוש בטרפז)  (הערה: זה יהיה מאוד מביך לעזוב את היד הקדמית).
אם עדיין יש יותר מידי משקל על היד הקדמית נסה להעביר את הקרדן מעט אחורה, מה שיעזור למקם את התורן בצורה יותר זקופה. לא משנה מי אתה,  המטרה שלך היא תמיד להעביר את כוח המפרש לטרפז ולא לידיים, אז החלק לתוך הטרפז והירגע על הגריפ.

גלישת רוח: תשובות לכמה שאלות נפוצות
“אני מרגיש שאני על סף בליסטרה כל הזמן!”

נכון. ממש על הקצה, שימוש במלוא הפוטנציאל של הציוד. OK, אני מבין שזו הרגשה מלחיצה ולוקח קצת זמן להתרגל אליה. טיפים למניעת בליסטרה:
מתיחה חזקה יותר למטה.
צפה את כיוון הגלישה שלך.
אל תתכופף לתנוחת כריעה.
כופף את הרגל האחורית יותר מאשר את הקדמית (אלא אם אתה גולש Up wind).

“אני ממשיך לעוף Down wind”

הטה את התורן בצורה רדיקלית לתוך הרוח (במקום לכיוון החרטום) ונעץ את העקבים לסובב את הגלשן . לכיוון Up wind.

מדוע החבקים כל כך קרובים?
שימוש בחבקים כה קרובים גורם למפרש להיות יותר רגיש, אז אתה מקבל יותר פידבק. זאת הסיבה שגולשי הרוח הטובים בעולם לא מרחיקים את החבקים שלהם אחד מהשני יותר מ’שיבר’.

כמה גולשי פריסטייל מהטובים ביותר אפילו גולשים כשהחבקים שלהם כמעט נוגעים אחד בשני. זה בגלל שבתחרויות הם מסתמכים על כך שיוכלו לעלות מהר מאוד לפלנינג, שהם צריכים לקבל כמה שיותר מידע מהמפרש. בנוסף, ברגע שהם עולים לפלנינג, הם חייבים לדעת אם יש להם מספיק מהירות כדי לקפוץ מהר. כאשר החבקים שלהם כל כך קרובים, כל המידע זורם אליהם בצורה הטובה ביותר.

“לסגור את המפרש- נכון או לא נכון?”

סגירת המפרש (הטיית המפרש אחורה על מנת לסגור את המרווח בין המפרש לאחורי הגלשן) – מקורו של הביטוי הזה הוא בשנות השמונים ושם הוא גם צריך להישאר. לרוע המזל, המון גולשים מבססים את הטכניקה שלהם על הביטוי הזה. אל תתבססו לעולם על האמרה הזאת באופן גורף, זה פשוט הורג את הכוח ומפחית את כוח ההצמדה. זה לא אומר שאף פעם לא צריך לסגור את המפרש, אלא שלא לסגור אותו בכוונה. אם אתם גולשים בתנאי Over power בגלישת Freeride על ציוד Race, לפעמים באופן טבעי המפרש נסגר לשם הגברת השליטה, אבל בגלישה בגלים או פריסטייל לעולם אל תסגרו את המפרש.

התמדה

אם השתמשת באורך חבקים שגוי במשך שנים, יהיה לך קשה לשנות את ההרגל. הדרך הטובה לשינוי תהיה להתמיד בשיטה החדשה ולהתייחס לטיפים האלה כל כמה סיבובים במשך כמה ימי גלישה (ימים, לא דקות).

אבל, אם המערך שלך הוא ישן יותר משנת 2000, או לא מאופס או אם המנור שלך נמצא בחלק התחתון של המפרש, כנראה שתצטרך למקם את החבקים שלך חמישה סנטימטרים קדימה יותר בכל מקרה.
בהצלחה.

מאת: Guy Cribb
תרגום: ניב דביר